קהלת ז:יב מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מצודת דוד ותורה תמימה

כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף. כָּל מִי שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְצֵל הַחָכְמָה יֶשְׁנוֹ בְצֵל הַכָּסֶף, שֶׁהַחָכְמָה גוֹרֶמֶת לְעשֶׁר שֶׁיָּבֹא:

כי בצל. אז יהיה החכם חוסה בצל החכמה ובצל הכסף אכן יש הפרש בין צל חכמה וצל הכסף שהחכמה תחייה בעליה כי החכמה היא צורת הנשמה העליונה שאינה מתה במות הגוף:

כי בצל החכמה. החוסה בצל החכמה הוא כאילו יחסה בצל הכסף, כי לפעמים יוכל האדם לכלכל עצמו די מחסורו עם החכמה כמו בכסף:

וְיִתְרוֹן דַּעַת הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ. וְעוֹד הַחָכְמָה יְתֵרָה עַל הַכֶּסֶף, שֶׁהַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ: