קהלת ח:יד מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מצודת דוד ותורה תמימה

יֵשׁ הֶבֶל. דָּבָר הַמַּהֲבִיל אֶת הַבְּרִיּוֹת:

יש הבל. מתחלת זה הפסוק עד פסוק גם זו ראיתי חכמה הם ששה עשר פסוקים בענין אחד דבקים גם זה הפסוק הוא מן הענין של מעלה יש צדיקים שמגיע אליהם מה שהיה ראוי להגיע לרשעים כל מעשיהם והפך הדבר וכאשר ראיתי זה אמרתי הכל הבל בין צדיק ורשע כענין ואני כמעט נטיו רגלי כי קנאתי בהוללים:

על הארץ. בזה העולם:

אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים. שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם רָעָה כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם טוֹבָה כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִיקִים. אָמַרְתִּי שֶׁגַם זֶה אֶחָד מִן הַהֲבָלִים הַנּוֹהֲגִים בָּעוֹלָם. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ לְצַד אַחֵר בְּמַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת, וְאֵינוֹ מְיֻשָּׁב לִי עַל שִׁיטַת דִּבּוּר שֶׁסִיֵּם הֶחָכָם לוֹמַר שֶׁגַּם זֶה הָבֶל: