קהלת ט:יז מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מצודת דוד ומצודת ציון

בְּנַחַת נִשְׁמָעִים. מְקֻבָּלִים הֵם לַבְּרִיּוֹת:

דברי. יש מפרש הפסוק הראשון כך טובה חכמה מגבורה ואילו היתה חכמת המסכן בזויה אף כי יותר נשמעי׳ דבריו שהוא מדבר בשפלו׳ קול ונחת מדברי מושל בכסילים בצעקה כי דברי החכם כמסמרו׳ נטועים בנפש וי״א דברי חכם אחד אינם נשמעים עד שיתחברו וי״א כי אלה החכמים הם עשירים והנכון בעיני שאינו מדבר על על עת אחת כמו שפירשתי ואם חכמת המסכן בזויה יש עת שישמעו דבריו יותר מדברי המלך:

בנחת נשמעים. אף כי ידבר בנחת מבלי זעקה, המה נשמעים ומקובלים:

מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים. משֶׁה נִפְטַר זֶה כַּמָּה שָׁנִים, וַעֲדַיִּין גְזֵרוֹתָיו מְקֻבָּלִים עַל יִשְׂרָאֵל, וְכַמָּה מַלְכֵי אֻמּוֹת גּוֹזְרִין גְזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין דִּבְרֵיהֶם מִתְקַיְּמִין: