קהלת י:יא מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מצודת דוד ומצודת ציון

אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ. אֶת אִישׁ:

אם ישך. חוזר לענין שלמעלה והוא ופורץ גדר ישכנו נחש ויתכן שזה הגדר הוא שגדר השליט ודמה המלשין לנחש והענין אין יתרון לבעל הלשון מן הנחש הצפעוני שלא ישמע לחש שיזיק ולא יהנה:

אם ישך הנחש. את איש הוא בעבור שלא לחשו החבר שלא ישוך, אבל אם היו לחשו ומזהירו לא היה נושך:

בְּלוֹא לָחַשׁ. מֵחֲמַת שֶׁלֹּא לָחְשׁוֹ הֶחָבֵר שֶׁלֹּא יִשֹּׁךְ: