תְּחִלַּ֥ת דִּבְרֵי־פִ֖יהוּ סִכְל֑וּת וְאַחֲרִ֣ית פִּ֔יהוּ הוֹלֵל֖וּת רָעָֽה׃
רש"י
תְּחִלַּת דִּבְרֵי פִיהוּ סִכְלוּת. כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ"? הָיָה לוֹ לְהָשִׁיב "ה', אַתָּה יוֹדֵעַ" וְהוּא אָמַר "בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח אֵלָי". כְּלוֹמַר: אִם בְּעֵינֶיךָ אֲנִי נִבְזֶה, חָשׁוּב אֲנִי בְעֵינֵי מַלְכֵי הָאָרֶץ:
מצודת דוד
תחלת. ראשית מאמריו הוא סכלות, וסופו הוא שיעמום רעה, רוצה לומר מתחלה עד סוף המה דברי שטות ושיעמום:
קוהלת רבה
זמין למנויי פרימיום בלבדתורה תמימה
זמין למנויי פרימיום בלבדתעלומות חכמה
זמין למנויי פרימיום בלבדמנחת שי
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
וְאַחֲרִית פִּיהוּ הוֹלֵלוּת. שִׁעְמוּם וְעִרְבּוּב: "לְכָה אִיעָצְךָ" זִמַּת אִוֶּלֶת: