קהלת י:יח מפרשים: רש"י, אבן עזרא, מצודת דוד ומצודת ציון

בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה. כְּשֶׁאָדָם מִתְעַצֵּל וְאֵינוֹ מְתַקֵּן הַפְּרִיצָה קְטַנָּה שֶׁבְּתִקְרַת הַבָּיִת:

בעצלתי׳. ידוע כי כל מלה שהיא על שנים היא שנים עמו עינים רגלי׳ ידים שוקים שינים בעבור היותם ב׳ מערכות רחים וכן שמים ומבין סוד הגלגלי׳ יודה כן וכן פעמים גם מים ויש לו סוד סתום וחתום ואת כל לוחותים שיש ספינות כשתי לוחות מעקש דרכים כן ויורה עליו סוף הפסוק יפול באחת וכן פירש רבי משה הכהן נ״ע צהרים א״כ תהיה מלת עצלתים חוזרת לידים כאילו אמר בידים עצלו׳ והוא לשון קצרה והמקרה במקום הזה שם וי״א שהוא פועל כמו המקרה במים עליותיו המה קרוהו וכלם מן הבנין הכבד הדגוש ויהי׳ הרי״ש ראוי להדגש ויאמ׳ כי המקר׳ בעצלות ידיו עשה מעשה מך וזה רחוק בעבור היות ימך מבנין נפעל כמו ידל כבוד יעקב והוא מפעלי הכפל:

בעצלתים. בעבור ידים עצלתים נעשה תקרת הבית מך ודל, רוצה לומר שמתקלקל התקרה אם בעליו מתעצלים לתקנו בכל עת:

יִמַּךְ הַמְּקָרֶה. יִשְׁפַּל הַבִּנְיָן הַמְּקָרֶה אֶת הַבַּיִת וְהַמְּסַכֵּךְ עָלָיו: