וַתֹּאמַ֖רְנָה־לָּ֑הּ כִּי־אִתָּ֥ךְ נָשׁ֖וּב לְעַמֵּֽךְ׃
מלבי"ם
ותאמרנה לה, אז גלו דעתן שאין הולכין אתה ללוותה עד ארץ יהודה ולשוב משם לארץ מואב, כי אתך נשוב לעמך כי דעתנו להשאר בין בני עמך, ועדיין לא אמרה לאלהיך דהיינו להתגייר רק לעמך ר"ל לגור בין בני עמך:
רלב"ג
כי אתך נשוב לעמך. ר״ל שלא יפרדו מעמה והוא ישראל ולזה ישובו אתה אע״פ שאין לה בנים. והנה ידמה כי נתגיירו כשנשאום מחלון וכליון ולזה לא מצאנו ברות שתצטרך להתגייר כשנשאה בועז ולזאת הסבה גם כן היו שבות אתה ולזה אמרו כי אתך נשוב לעמך אך רצתה נעמי לבחן אם נתגיירו מאהבת ה' יתברך או נתגיירו מצד חשקם בבניה: