רות א:יא מפרשים: מלבי"ם, מדרש לקח טוב, תורה תמימה ואבן עזרא

ותאמר נעמי. ע"ז אמרה נעמי להן עצתה שובנה בנותי למה תלכנה עמי. ר"ל הלא בני עמי לא יתחתנו עמכם, ואם תקוו שאני אתחתן עמכם אחר שכבר הייתן כלותי, העוד לי בנים במעי, וכבר התבאר אצלי (התו"ה תזריע סימן ד') ששם בנים בדיוק יבא רק על בנים שנולדו לא על העוברים במעי אמם, ופה אמרה העוד לי בנים במעי שזה סותר כלל זה אך בכאן דברה בדרך מליצה שתחלה התחילה וכי יש לי בנים גדולים שראוים לנשואין תכף עד כי והיו לכם לאנשים ר"ל שיהיו תיכף לאנשים אך בדרך הלצה אמרה וכי יש לי בנים גדולים כאלה וטמנתים במעי שלכן לא תראו אותם כי הם טמונים ונחבאים במעי ואני אוציאם ממעי ויהיו לכם לאנשים תכף, וזה בדרך מליצה כי בתחלת הסברא לא יעלה על הדעת שירצו להמתין עד שתנשא ותוליד בנים ויגדלו הבנים שאז יהיו הם זקנות ובלתי ראוים לבנים הצעירים מהם שנים רבות:

ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים. ואמרה להן ואפילו יש לי בנים במעי שהרי אינם מייבמין שאשת אחיו שלא היה בעולמו אסור לייבם שנ' (דברים כ"ה ה') כי ישבו אחים יחדיו פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו. ג' פעמים כתיב שבנה כנגד ג' פעמים שדוחין את הגר ואם הטריח יותר מכאן ואילך מקבלין אותו לכך כתיב אותו חסר.

והיו לכם לאנשים. [אמרה להן], וכי יש אדם מייבם אשת אחיו שלא היה בעולמו ^מהענין יבום שזכרה נעמי הוא רק שם מושאל ליבום של תורה, יען דמן התורה אין יבום אלא באחים מן האב ואלימלך הלא כבר מת, אלא כונתה דאפילו אם ירצו לקיים ענין הקמת שם אף באופן כזה, כי אז ג"כ אין שייך זה באחיו שלא היה בעולמו דאין זה דרכי נועם כמש"כ התוס' ביבמות י"ז ב', ועי' בנמוקי רמב"ן פ' וישב בפרשת יהודה ותמר, בענין יבום הנזכר שם. .
(מ"ר)