וַיְהִי֙ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֔יְלָה וַיֶּחֱרַ֥ד הָאִ֖ישׁ וַיִּלָּפֵ֑ת וְהִנֵּ֣ה אִשָּׁ֔ה שֹׁכֶ֖בֶת מַרְגְּלֹתָֽיו׃
רש"י
וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ. כְּסָבוּר שֵׁד הוּא וּבִקֵּשׁ לִזְעֹק, וְהִיא אֲחָזַתּוּ וּלְפָפַתּוּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ:
מדרש לקח טוב
ויהי בחצי הלילה. גלוי היה לפני הקב"ה שעתיד דוד לצאת ממנה ושהיה עומד בחצי הלילה שנ' (תהלים קי"ט ס"ב) חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך, לפיכך עמד לה זכות גדול שלא כעס עליה בעז.
נחל אשכול
ויחרד האיש וילפת. אמרו רז"ל במדרש התחיל ממשמש בשערה א"ל רוחות אין להם שער א"ל מי את וכו' ובשה"ר הקשתי מדאמרו בערובין (דף ק') מגדלת שער כלילית ופירש"י שד אלמא יש להם שער. ועמ"ש אני עני שם. ואחר זמן ראיתי שהרב החסיד מר זקנינו הרב בחסד לאברהם ז"ל בעין גדי מעין ז' נהר כ"ב עמד בזה וחלק דלילית שאני שהיא קליפה. ומה שהקשה שם המגיה דאמאי לא חש בעז שהיא פ' בעצמה. לק"מ דאין דרכה לבא כך רק בחלום ח"ו נאחזת ועיין בזהר הקדוש ח"א (דף נ"ד ע"ב ודף קס"ט ע"ב) ועוד שקרא ק"ש ועסק בתורה ואהני להצילו מהפ':