וַיְהִ֗י מִסְפַּ֞ר הַֽמֲלַקְקִ֤ים בְּיָדָם֙ אֶל־פִּיהֶ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וְכֹל֙ יֶ֣תֶר הָעָ֔ם כָּרְע֥וּ עַל־בִּרְכֵיהֶ֖ם לִשְׁתּ֥וֹת מָֽיִם׃ (ס)
מלבי"ם
וכל היתר. ותחלה אמר ועשרת אלפים נשארו, וזה כמבואר אצלי שהנשאר הוא בכוונה, והיתר הוא הבלתי צריך והוא למותר.
מנחת שי
ויהי מספר המלקקים. ב' ובענין וכן כתיבין ושניהם רפויי המ"ם סמוני הה"א בגעיא עיין מכלול דף נ' ובדף צ"ד הביא מלה זו עם אחרות שכאשר נכתבו שתי אותיות דומות פעמים יבארו שתיהן אע"פ שמקדם להם תנועה קטנה אבל ישימו מאריך עם התנועה הקטנה ובאות הראשונה מן הדומות שו"א ופתח וכבר כתבתי בריש פרשת לך לך שזהו חילוף בין הספרים כי במקצתן כל מלות אלו בחטף פתח ובמקצתן כולן בשוא לבד: