וַיִּדַּ֨ר יִפְתָּ֥ח נֶ֛דֶר לַיהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אִם־נָת֥וֹן תִּתֵּ֛ן אֶת־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן בְּיָדִֽי׃
אהבת יהונתן
וידר יפתח נדר וכו'. נראה טעם הנדר הזה לפי דאחיו גרשוהו מהסתפח בנחלתם ולא בקשו ליתן לו הבכורה והיה כאשר סיבב הגדולה וראה שהראשון הוא מן המובחר לכך נדר כל מי שיצא ראשון מביתו יהיה לה'. וטעם שנזדמן לו בתו הלא כבר הקדמנו דעמוני ולא עמונית מפני שהזכרים באים מכח הנקבות והן חטאו והנקבות באים מכח הזכרים והם לא חטאו כי לוט שיכור היה כנ"ל. אכן ע"כ יפתח לית ליה האי טעמא דהזכרים באים מכח הנקבות כי הוא היה בן אשה זונה וצ"ל טעם דעמוני ולא עמונית משום כל כבודה בת מלך פנימה ולפ"ז אין נאה לזו שתצא לחוץ בחופים ובמחולות ובתו הלכה כידוע לכך נגזר עליה מיתה ולעתיד יבולע המות לנצח ב"ב אמן:
רלב"ג
וספר שכבר נדר יפתח נדר לה' שאם יתן בידו את בני עמון יהיה לה' אשר יצא מביתו בשובו בשלום מבני עמון ויעלנו עולה אם היה ראוי לזה: