וְהָיָ֣ה הַיּוֹצֵ֗א אֲשֶׁ֨ר יֵצֵ֜א מִדַּלְתֵ֤י בֵיתִי֙ לִקְרָאתִ֔י בְּשׁוּבִ֥י בְשָׁל֖וֹם מִבְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן וְהָיָה֙ לַֽיהוָ֔ה וְהַעֲלִיתִ֖הוּ עוֹלָֽה׃ (פ)
מדרש לקח טוב
הנה אנכי נצב על עין המים והיה הנערה. ארבעה שאלו שלא כהוגן, לשלשה ניתן להם כהוגן. ולאחד לא ניתן לו כהוגן. אליעזר אמר והיה הנערה אשר אומר אליה. יכול אפי' יצאה גידמית או אמה היה משיאה לבן אדוניו. וזימן לו הקב"ה רבקה. שנאמר ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת. כלב אמר אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה (יהושע טו טז). יכול אפי' עבד היה נותן לו את בתו. זימן לו הקב"ה עתניאל בן קנז. שאול אמר והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול. ואת בתו יתן לו (ש"א יז כה). אולי יצא כושי. או עובד כוכבים. היה נותן לו בתו. זימן לו הקב"ה את דוד. יפתח אמר והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי והיה לה' והעליתיהו עולה (שופטים יא לא). יכול אפילו חמור או כלב. היה מעלהו עולה. נזדמנה לו בתו. דכתיב ויבא יפתח המצפתה אל ביתו והנה בתו יוצאת לקראתו (שם שם לד). ובמס' תענית אמר שלשה שאלו שלא כהוגן. לפי שמעשה שאול ומעשה עתניאל דומין להשאת בתם. לפיכך מונה שניהם אחד.
מלבי"ם
והיה לה'. פי' או שיהיה לה' אם הוא בלתי ראוי לקרבן, או אם הוא ראוי לקרבן והעליתוהו עולה, רד"ק:
מצודת דוד
והיה לה׳. רצה לומר, אם יהיה דבר שאין ראוי להעלות לעולה, יהיה קדש לה׳, שיתמיד בקדושה ולא ישתמש לחולין: