וַתְּמַהֵר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וַתָּ֖רָץ וַתַּגֵּ֣ד לְאִישָׁ֑הּ וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּ֨ה נִרְאָ֤ה אֵלַי֙ הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁר־בָּ֥א בַיּ֖וֹם אֵלָֽי׃
אהבת יהונתן
ותמהר האשה וכו' ותאמר אליו הנה נראה אלי האיש אשר בא ביום אלי. אי' במדרש באותו פעם נראה אליה בלילה מדכתיב אשר בא ביום אלי. ויקם וילך מנוח אחרי אשתו י"ל למה הלך אחריה לפי דסבר שמא שד הוא ואיתא כשיש לו רשות להזיק לאיש יוכל להזיק ג"כ לאשה אבל אם יש לו רשות להזיק לאשה אינו יכול להזיק לאיש לכך הלך אחרי אשתו לידע מה יהא בסופה. ואי' בגמ' מנוח ע"ה היה לפי שהלך אחרי אשתו דכל ההולך אחר אשה הרי זה ע"ה ואפי' אשתו משום חשד למי שאין מכירם. אמנם בריחוק מקום מותר לילך דלית כאן חשד ואף בלילה ליכא חשד. וזה ידוע כל מקום שנאמר אחר סמוך אחרי מופלג. וכאן היה בלילה כנ"ל ואחרי אשתו שהוא מופלג לכך שפיר אמרו מנוח ע"ה היה וק"ל: