שיר השירים א:ו מפרשים: מדרש לקח טוב, רש"י, אבן עזרא וספורנו

אַל־תִּרְא֙וּנִי֙ שֶׁאֲנִ֣י שְׁחַרְחֹ֔רֶת שֶׁשֱּׁזָפַ֖תְנִי הַשָּׁ֑מֶשׁ בְּנֵ֧י אִמִּ֣י נִֽחֲרוּ־בִ֗י שָׂמֻ֙נִי֙ נֹטֵרָ֣ה אֶת־הַכְּרָמִ֔ים כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לֹ֥א נָטָֽרְתִּי׃

מדרש לקח טוב

בחדש השלישי לצאת בני ישראל. בתחלה היו מונין ישראל ליצירה, חזרו למנות מיציאת מצרים, חזרו למנות לבנין הבית, שנאמר ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה וגו׳ (מ״א ט י), לא זכו למנות לבנינו, מונין לחורבנו, וזה לנו עתה אל״ט שהוא דתתס״ז לעולם, ולא עוד אלא שאנו מונין למלכות יונים אתי"ז, זהו שאמר שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי (שה״ש א ו).
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

אַל תִּרְאֻנִי. אַל תִּסְתַּכְּלוּ בִי לְבִזָּיוֹן כְּמוֹ "כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה'":
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

הפעם הא'
שחרחרת. בא הכפל לגרוע ולא להוסיף כמו אדמדמת שהוא מעט אדום:
שאל רבBookmarkShareCopy