הִנָּ֤ךְ יָפָה֙ רַעְיָתִ֔י הִנָּ֥ךְ יָפָ֖ה עֵינַ֥יִךְ יוֹנִֽים׃
רש"י
הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי. אֲנִי הָיִיתִי בוֹשָׁה בְקִלְקוּלִי, וְהוּא חִזְּקַנִי בְדִבְרֵי רִצּוּיִים, לוֹמַר "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ". וַהֲרֵי אַתְּ יָפָה וְיָפָה כִּי עֵינַיִךְ יוֹנִים, כְּלוֹמַר: כַּלָּה שֶׁעֵינֶיהָ כְעוּרִים כָּל גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה, וְשֶׁעֵינֶיהָ נָאִים אֵין גּוּפָהּ צָרִיךְ בְּדִיקָה. וְהַדֻּגְמָא זוֹ הִיא: מָחַלְתִּי לָךְ עַל עֲוֹנֵךְ, וַהֲרֵי אַתְּ יָפָה בְ'נַעֲשֶׂה' וְהִנָּךְ יָפָה בְ'נִשְׁמָע', יָפָה בְמַעֲשֵׂה אָבוֹת, יָפָה בְמַעֲשָׂיִךְ:
ספורנו
הנך יפה רעיתי. משיב האל ית' הנה עתה אינך צריכה לאותו אופן גלוי שכינה באותו' ומופתים כמאז כי כבר עשיתיך יפה בנתינת התורה והמצו' אשר כתבתי להורות במופתים שכליים וזה בהיותך רעיתי כנזכר: