שיר השירים ב:ט מפרשים: חידושי הרי"מ, רש"י, מלבי"ם ומצודת דוד

במדרש דומה דודי לצבי כו' החרכים מבין אצבעותיהם של כהנים. פי' כי השי"ת ברא את עולמו כדמותן של עולמות העליונים כידוע ובהתנהגות התחתונים כן נתן להם שפע ברכה וזה פי' כה תברכו שיהי' הדמיון כמו בשמים וכאשר יכוונים לבררה העליונה מעורר הכוונה גם בשמים ברכה פי' כוונה כתבתי במ"א לשון פותח כיוון מלשון חלון שמכוון הסתכלות רק לכאן ע"ש וזה שכ' שע"י סדר הכהנים מעוררים בשמים הברכה כנ"ל וזה שכ' חז"ל פתחו לי כחודו של מחט כי הפתיחה בבחינת לי כנודע וכפי העבודה נפתחין פתחי י' שערי צדק כי הכל א' בדו"ר שער יה' הם שערי צדק עצמם ואף שמקומם יותר גבוהה כי הסוף קשור בהתחלה וכתיב ראשית חכמה יראת ד' זה שכתבו כה תברכו שיהי' הברכה בבחי' כה כמ"ש בזוה"ק וממילא מושכין הברכה אל בתי' כה. את בנ"י פי' עם ועל ידי' היינו על ידי עין טובה. טוב עין הוא יבורך שע"י שמשגיח בטוב עי"ז הוא מעורר חסד וחן מקח על מקחו ומעורר חן אשה על בעלה:

דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי. בְּקַלּוּת מְרוּצָתוֹ, שֶׁמִּהֵר לָבֹא כִצְבִי וּכְעֹפֶר הָאַיָּלִים. עֹפֶר אַיָּל בָּחוּר:

משל:
ובזה דומה דודי לצבי או לעופר שמדלגים על הררי בתר ועל הגבעות. משם התקרב יותר, עד שעומד אחר כתלינו. התקרב יותר עד שישגיח מן החלונות. עוד יותר עד שמציץ ומושיט ראשו אל החרך שהוא אל תוך הבית שרעיתו שם. [מציץ לשון ציץ שהוא דבר הבולט]: