שיר השירים ה:ב מפרשים: רש"י, אבן עזרא, ספורנו ושפתי חכמים

אֲנִ֥י יְשֵׁנָ֖ה וְלִבִּ֣י עֵ֑ר ק֣וֹל ׀ דּוֹדִ֣י דוֹפֵ֗ק פִּתְחִי־לִ֞י אֲחֹתִ֤י רַעְיָתִי֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י שֶׁרֹּאשִׁי֙ נִמְלָא־טָ֔ל קְוֻּצּוֹתַ֖י רְסִ֥יסֵי לָֽיְלָה׃

רש"י

אֲנִי יְשֵׁנָה. כְּשֶׁהָיִיתִי שְׁלֵוָה וּשְׁקֵטָה בְּבַיִת רִאשׁוֹן, נוֹאַשְׁתִּי מֵעֲבֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּישֵׁנָה וְנִרְדָּמֶת:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

הפעם הא'
דופק. כמו מתדפקים על הדלת ודופק חוזר לדודי (ו)לא לקול כמו קול דודי הנה זה בא:
שאל רבBookmarkShareCopy

ספורנו

אני ישנה ולבי ער. משיבה עדת ה' הנה צדקו דברי דודי כי אמנם אני הייתי ישנה מעסוק בתורה ומצות:
שאל רבBookmarkShareCopy