דּוֹדִ֗י שָׁלַ֤ח יָדוֹ֙ מִן־הַחֹ֔ר וּמֵעַ֖י הָמ֥וּ עָלָֽיו׃
רש"י
דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחוֹר. שֶׁאֵצֶל הַדֶּלֶת, וְרָאִיתִי יָדוֹ, וְנֶהֶפְכוּ עָלַי הֲמוֹן מֵעַי לָשׁוּב לְאַהֲבָתוֹ וְלִפְתּחַ לוֹ:
ספורנו
דודי שלח ידו מן החור. בימים הראשונים בימי רחבעם ע"י שישק להחזירם בתשובה כאמרו וידעו את עבודתי ואת עבודת מלכי הארצות: