שיר השירים ז:ב מפרשים: רש"י, אבן עזרא, ספורנו ושפתי חכמים

מַה־יָּפ֧וּ פְעָמַ֛יִךְ בַּנְּעָלִ֖ים בַּת־נָדִ֑יב חַמּוּקֵ֣י יְרֵכַ֔יִךְ כְּמ֣וֹ חֲלָאִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י אָמָּֽן׃

רש"י

מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים. הֵם אוֹמְרִים לָהּ, "חֲפֵצִים אָנוּ שֶׁתִּדְבְּקִי בָנוּ בִּשְׁבִיל נוֹי וַחֲשִׁיבוּת שֶׁרָאִינוּ בָךְ בְּעוֹדָךְ בְּיָפְיֵךְ":
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

הפעם הא'
חמוקי. הכף אשר על הירך וי״א כי כמהו חמק (עבר) וענינו הלך:
שאל רבBookmarkShareCopy

ספורנו

מה יפו פעמיך. והנה אז השיבו הנביאים הרבה תרויחו בבאכם אל ארץ ה' כי ירבה התועלת בעלות רגלים וזה כי חמוקי ירכיך שהם סתרי תורה וטעמי המצות שהם כמו ירכים המעמידים כל הגוף והם בלתי גלוים הם באמת כמו חלאים מעשה ידי אמן. שלפעמים לא יתקשט בהם האדם אל נכון עד שיודיעהו האומן אופן עשייתם:
שאל רבBookmarkShareCopy