שיר השירים ח:יא מפרשים: רש"י, אבן עזרא, ספורנו ומלבי"ם

כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן נָתַ֥ן אֶת־הַכֶּ֖רֶם לַנֹּטְרִ֑ים אִ֛ישׁ יָבִ֥א בְּפִרְי֖וֹ אֶ֥לֶף כָּֽסֶף׃

רש"י

כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה. זוּ כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל":
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא

הפעם הב'
(אמרה) כרם היה לשלמה [בבעל המון אמרה להלל נפשה לרוב אהבתה בדודה והענין כי] הנה שלמה המלך נתן כרמו לנוטרים ויקח בפרי הכרם [שהביאו לו הנוטרים] אלף כסך ואני לא עשיתי כן רק כרמי (שלי) לפני אני אתענג בו עמך ולא ארצה ממון [ולא קרן ולא ריוח] וקח אתה שלמה (מימי) פרי כרמך וגם יקחו עוד מאתים הנוטרים:
שאל רבBookmarkShareCopy

ספורנו

כרם היה לשלמה. משיב המלך המשיח הנה כרם היה לשלמה המלך הקדוש:
שאל רבBookmarkShareCopy