שמואל א ג:יג מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

וְהִגַּ֣דְתִּי ל֔וֹ כִּֽי־שֹׁפֵ֥ט אֲנִ֛י אֶת־בֵּית֖וֹ עַד־עוֹלָ֑ם בַּעֲוֺ֣ן אֲשֶׁר־יָדַ֗ע כִּֽי־מְקַֽלְלִ֤ים לָהֶם֙ בָּנָ֔יו וְלֹ֥א כִהָ֖ה בָּֽם׃

רש"י

כי מקללים להם בניו. מקללים 'לי' היה לו לומר, אלא שכנה הכתוב:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

השאלות:
(יג-טו) מ"ש והגדתי לו מלבד שכפי הדקדוק היה לו לומר ואגיד לו בעתיד יפלא הלא לא צוה לשמואל להגיד, שאם לא כן למה לא הגיד לו שמואל עד שהשביעו עלי הלא נביא הכובש נבואתו חייב מיתה, גם צריך לבאר באמת מדוע היה בדעת שמואל להעלים נבואה זו והלא אסור לנביא להעלים נבואתו:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

והגדתי לו. רצה לומר: הלא מאז הגדתי לו על ידי איש אלהים שאשפוט את ביתו:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

מקללים. מקילים, וכן כל קללה, לשון קלות ובזיון הוא:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ולא כהה. לא הכהה פניהם להעבירם מגדולתן:
שאל רבBookmarkShareCopy