שמואל א ו:ח מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

וּלְקַחְתֶּ֞ם אֶת־אֲר֣וֹן יְהוָ֗ה וּנְתַתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ אֶל־הָ֣עֲגָלָ֔ה וְאֵ֣ת ׀ כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב אֲשֶׁ֨ר הֲשֵׁבֹתֶ֥ם לוֹ֙ אָשָׁ֔ם תָּשִׂ֥ימוּ בָאַרְגַּ֖ז מִצִּדּ֑וֹ וְשִׁלַּחְתֶּ֥ם אֹת֖וֹ וְהָלָֽךְ׃

רש"י

בארגז. שקריניי"ו בלע"ז:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

ולקחתם ואז יתנו עליו הארון והאשם ויראו אם ילך מעצמו אם לא, והנה אף שילכו מעצמם עדיין אין בחינה זו מספקת עד:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

והלך. רצה לומר הניחו ללכת מעצמו, לבל ינהג מי את הפרות:
שאל רבBookmarkShareCopy