שמואל א ו:יב מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

וַיִשַּׁ֨רְנָה הַפָּר֜וֹת בַּדֶּ֗רֶךְ עַל־דֶּ֙רֶךְ֙ בֵּ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ בִּמְסִלָּ֣ה אַחַ֗ת הָלְכ֤וּ הָלֹךְ֙ וְגָע֔וֹ וְלֹא־סָ֖רוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול וְסַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ הֹלְכִ֣ים אַחֲרֵיהֶ֔ם עַד־גְּב֖וּל בֵּ֥ית שָֽׁמֶשׁ׃

רש"י

וישרנה. הרי תיבה זו אנדרוגינוס, מלמד שאף הוולדות היו אומרים שירה: רוני רוני השיטה התנופפי וכו', כדאיתא במסכת עבודה זרה (כד ב). ולפי פשוטו, 'וישרנה', לשון 'ישר דרך', ישר היו הולכות:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

השאלות
למה כפל לשונו וישרנה בדרך במסלה אחת הלכו, ולא סרו וכו' שכל זה ענינו אחד:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

וישרנה הפרות. הלכו בדרך הישר, לדרך העולה בית שמש:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

הלך וגעו. לשון צעקת בקר, געייה:
שאל רבBookmarkShareCopy