וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־שְׁמוּאֵ֖ל לֵאמֹֽר׃
אהבת יהונתן
ויהי דבר ה' אל שמואל לאמר נחמתי כי המלכתי את שאול למלך נרא' דאי' שאול באחת ולא עלתה לו דוד בשתים ועלתה לו. ובאמת י"ל וכי משוא פנים יש בדבר. הענין הוא דהמלוכה היתה ראוי' לדוד לזמן המוגבל וישראל בקשו מלך קודם הזמן לכן ניתן להם שאול שלא היה ראוי למלכות ולכך כשחטא פעם אחת נטלה המלוכה ממנו כי לא היה ראוי אליו מקודם. וז"ש נחמתי לשון נחמה שנמלך שאול כי אלו לא חטא היה צריך להשתלשל המלוכה לדוד בסיבה מן הסיבות מענין אחר אך עתה יבא ב"ח לגבות את חובו וק"ל: