וַתֹּאבַ֙דְנָה֙ הָאֲתֹנ֔וֹת לְקִ֖ישׁ אֲבִ֣י שָׁא֑וּל וַיֹּ֨אמֶר קִ֜ישׁ אֶל־שָׁא֣וּל בְּנ֗וֹ קַח־נָ֤א אִתְּךָ֙ אֶת־אַחַ֣ד מֵֽהַנְּעָרִ֔ים וְק֣וּם לֵ֔ךְ בַּקֵּ֖שׁ אֶת־הָאֲתֹנֹֽת׃
מלבי"ם
ותאבדנה סיפר איך סבב בעל הסבות שיגיע שאול אצל שמואל, בהשגחת ה' נאבדו האתנות לקיש, והנה פעל אבד נקשר תמיד עם מם ופה בא בלמ"ד, כי לא נאבדו באמת רק נעלמו בשעתם, לסבת קיש אבי שאול, יען היה אבי שאול נעלמו האתונות כדי שילך שאול לבקש, ב) סבב ה' שיאמר אל שאול שילך לבקשם, כי לפי הרגיל היה די שישלח את נעריו אחריהם לא את בנו אשר דאג עליו אחר כך רק כן נתן ה' בלבו:
אלשיך
ותאבדנה כו'. אמר ראו כי מה' יצא הדבר שעם היות שאול חשוב בחור וטוב ושאין איש טוב ממנו ומהודר כמדובר עכ"ז שלחו אביו בהרים ובגבעות לבקש את האתונות אך אין זה כי אם שיקרה מקרהו וילך אל שמואל להמליכו ובמה שאמר לקיש אבי שאול עם היות שעליו ידבר עד כה והיה די יאמר ותאבדנה לו אתונות אך יאמר כי לטובתו נאבדו לו אתונותיו כי ותאבדנה האתונו' היה לקיש אבי שאול להנאת קיש אבי שאול כד"א לך לך להנאתך ולטובתך וצוהו יקח אתו מיוחד שבנערים שעל כן אחד בפת"ח האל"ף ויעבור בהר כו' ולא מצאו גם שהיו שם וחלפו ובארץ שעלים ואין כי לא עברו משם לעולם ושבו אל תחומם בארץ ימיני ולא מצאו: