שמואל א יב:ג מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

הִנְנִ֣י עֲנ֣וּ בִי֩ נֶ֨גֶד יְהוָ֜ה וְנֶ֣גֶד מְשִׁיח֗וֹ אֶת־שׁוֹר֩ ׀ מִ֨י לָקַ֜חְתִּי וַחֲמ֧וֹר מִ֣י לָקַ֗חְתִּי וְאֶת־מִ֤י עָשַׁ֙קְתִּי֙ אֶת־מִ֣י רַצּ֔וֹתִי וּמִיַּד־מִי֙ לָקַ֣חְתִּי כֹ֔פֶר וְאַעְלִ֥ים עֵינַ֖י בּ֑וֹ וְאָשִׁ֖יב לָכֶֽם׃

רש"י

את שור מי לקחתי. לעבודתי:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

השאלות
(ג - ו) מ"ש את מי עשקתי את מי רצותי וכו', כולו לשון כפול. ולמה הוסיף שנית עד ה' בכם כי לא מצאתם בידי מאומה? למה העיד ה' ע"ז הלא כל העם עדים? ומ"ש ויאמר עד ולא ויאמרו? מ"ש ה' אשר עשה את משה, אין לו קישור לא למעלה ולא למטה?:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

הנני. רצה לומר: בעוד שאני פה, ענו בי נגד ה׳ ונגד המלך הנמשח מה׳:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

וחמור מי לקחתי. כשהייתי הולך מעיר לעיר לשפוט אותם על עסקי צרכיהם, הייתי הולך על החמור שלי, והיה לי ליטול משלהם:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

את מי רצותי. כל לשון מרוצה הסמוך לעושק, לשון עשוק ורצוץ הוא, חומס דלים ורוצץ:
שאל רבBookmarkShareCopy