שמואל א יב:יא מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

וַיִּשְׁלַ֤ח יְהוָה֙ אֶת־יְרֻבַּ֣עַל וְאֶת־בְּדָ֔ן וְאֶת־יִפְתָּ֖ח וְאֶת־שְׁמוּאֵ֑ל וַיַּצֵּ֨ל אֶתְכֶ֜ם מִיַּ֤ד אֹֽיְבֵיכֶם֙ מִסָּבִ֔יב וַתֵּשְׁב֖וּ בֶּֽטַח׃

רש"י

ירובעל. זה גדעון:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

וישלח רצה לומר בעת שמסר אותם ביד אויביהם שלח את ירובעל ואת בדן הוא שמשון, שבימים האלה משלו האויבים עליהם ובעת אשר רק לחמו בם שלח את יפתח ואת שמואל, שהם עזרום במלחמתם כמבואר, ונגד הא' אומר ויצל אתכם מיד איביכם, רצה לומר על ידי ירובעל ובדן הציל אתכם מיד אויביכם כי אז הייתם בידם ונגד הב' אמר ותשבו בטח רצה לומר על ידי יפתח ושמואל היה לכם מנוחה ממלחמת האויבים וישבתם בטח באין מחריד:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

וישלח ה׳ את ירובעל וכו׳. עם כי לא היו מולכים בישראל, הציל ה׳ אתכם על ידיהם, מיד אויביכם היושבים מסביב:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

בדן. זה שמשון, שמשבט דן בא:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ואת יפתח. הרי שלשה קלי עולם, עם שלשה חמורי עולם, משה ואהרן ושמואל, לומר לך, הקל בדורו, כחמור בדורו, כל בית דין המתמנה על הדור, צריך לילך אחריו כאלו הוא אביר שבאבירים:
שאל רבBookmarkShareCopy