שמואל א יג:כא מפרשים: רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון ומנחת שי

וְֽהָיְתָ֞ה הַפְּצִ֣ירָה פִ֗ים לַמַּֽחֲרֵשֹׁת֙ וְלָ֣אֵתִ֔ים וְלִשְׁלֹ֥שׁ קִלְּשׁ֖וֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּ֑ים וּלְהַצִּ֖יב הַדָּרְבָֽן׃

רש"י

והיתה הפצירה פים למחרשות. והיתה להם לאותם שהיה להם טורח לרדת אל הפלשתים ללטוש, היתה הפצירה פים לימ"א בלע"ז, שיש לה הפצר פיות, כלומר פיות וחידודים הרבה, היתה להם לחדד המחרשת והאתים:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

והיתה וכו׳. רצה לומר: ומי שלא רצה לרדת לפלשתים, היה לוטש בעצמו את המחרשות וכו׳, עם הכלי הקרויה ׳פצירה פים׳, העשויה בהרבה פיות וחריצים, ונוח ללטוש בה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת ציון

הפצירה. ענין רבוי, כמו (בראשית יט ג): ויפצר בם, שהוא מרבית דברי פתוי:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ולשלש קלשון. מזלג עשוי כמין עתר, שקורין פורקד"א, ולו שלש שינים:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

ולהציב הדרבן. לחדדו בראשו לנועצו ולהציבו בתוך המרדע:
שאל רבBookmarkShareCopy