וַיִּטֹּשׁ֩ דָּוִ֨ד אֶת־הַכֵּלִ֜ים מֵעָלָ֗יו עַל־יַד֙ שׁוֹמֵ֣ר הַכֵּלִ֔ים וַיָּ֖רָץ הַמַּעֲרָכָ֑ה וַיָּבֹ֕א וַיִּשְׁאַ֥ל לְאֶחָ֖יו לְשָׁלֽוֹם׃
אלשיך
אז ביום המחרת וירץ אל המערכ' טרם ילחמו וישאל לאחיו לשלו' והנה חזר ביום אחד וערכתם הפלשתי' כפעם בפעם ולא בלבד יצא ממערכת פלשתים חוצה בגאי שביניהם כי אם גם התחיל לעלות מהעמק אל העבר הלז שבו ישראל ואז בראות ישראל כי היה מתקרב יותר אליהם מבראשונה שהיה עולה מהגאי ומעלה נסו מפניו ויאמר איש ישראל הראיתם האיש העולה הזה שערב אל לבו לעלות במעלה ההר שבעבר שישראל שם כי אין זה רק לאיים את ישראל לומר כי בא עד קרוב למחניהם ויחתו מפניו על כן והיה האיש אשר יכנו יעשרנו כו'.