שמואל ב ג:כז מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

וַיָּ֤שָׁב אַבְנֵר֙ חֶבְר֔וֹן וַיַּטֵּ֤הוּ יוֹאָב֙ אֶל־תּ֣וֹךְ הַשַּׁ֔עַר לְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ בַּשֶּׁ֑לִי וַיַּכֵּ֤הוּ שָׁם֙ הַחֹ֔מֶשׁ וַיָּ֕מָת בְּדַ֖ם עֲשָׂה־אֵ֥ל אָחִֽיו׃

רש"י

אל תוך השער. לפני סנהדרין, להשפט על דם עשהאל אחיו:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

לדבר אתו בשלי (מלשון השמטה כמו (דברים כח, מ') כי ישל זיתך) אמר לו שדוד נשמט ממנו איזה דבר ששכח לדבר עמו, ושלחו להגיד לו הדבר הנשלה וימת בדם עשהאל שרק זאת היה הסבה להריגתו לא איזה חשד ולטובת המלך:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

ויטהו. הטה אותו מן הדרך אל תוך חלל השער:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

בשלי. בשגגה, שלא הבין אבנר שבלבו להרגו, וסרס המקרא, ויטהו יואב בשלי, אל תוך השער לדבר אתו:
שאל רבBookmarkShareCopy