שמואל ב ח:ג מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מצודת דוד ומצודת ציון

וַיַּ֣ךְ דָּוִ֔ד אֶת־הֲדַדְעֶ֥זֶר בֶּן־רְחֹ֖ב מֶ֣לֶךְ צוֹבָ֑ה בְּלֶכְתּ֕וֹ לְהָשִׁ֥יב יָד֖וֹ בִּֽנְהַר־[פְּרָֽת׃]

רש"י

בלכתו. כשהלך הדדעזר:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

להשיב ידו, ובד"ה להציב ידו, שהדדעזר היה מושל בנהר פרת קרוב לגבול ישראל והיה לו שם יד, רצה לומר בנין בנוי ועליו תמונת יד לאות שכבשה בידו כמ"ש (שמואל א ט״ו:י״ב) והנה מציב לו יד, ודוד הסיר הבנין הזה, והלך להשיב להציבו, רצה לומר לכבוש המדינה:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

בלכתו להשיב ידו. כשהלך להשיב מקומו לאחור, להרחיב גבול ארצו:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

להשיב ידו. כתרגומו: לאשנאה תחומיה, שכבש מן הארץ חוץ לגבול ארצו, והרחיב את גבולו:
שאל רבBookmarkShareCopy