שמואל ב כא:יז מפרשים: רש"י, מצודת דוד ורלב"ג

וַיַּֽעֲזָר־לוֹ֙ אֲבִישַׁ֣י בֶּן־צְרוּיָ֔ה וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִיתֵ֑הוּ אָ֣ז נִשְׁבְּעוּ֩ אַנְשֵׁי־דָוִ֨ד ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר לֹא־תֵצֵ֨א ע֤וֹד אִתָּ֙נוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְלֹ֥א תְכַבֶּ֖ה אֶת־נֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)

רש"י

ויעזר לו. שעזרו בתפלה, כדאיתא בחלק (סנהדרין צה א):
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

לו. על דוד נשבעו, לבלי תת אותו לצאת עוד במלחמה:
שאל רבBookmarkShareCopy

רלב"ג

ולא תכבה את נר ישראל. אמרו זה כאילו יאמרו שכל ישראל מושגחים בעבור דוד וכאלו יכבה נרם אם ימות במלחמה:
שאל רבBookmarkShareCopy