שמות א:יח מפרשים: אבן עזרא, ספורנו, אור החיים ומלבי"ם

ויקרא. הנכון בנות מות כי הפכתן מצותי, ואין הפרש בין ותאמרנה עבר, כמו ותאכלנה הפרות (ברא' מא ד) ובין כשידבר עליהן לנכח עצמן, בהכנס הוי"ו הפתוח וככה מדוע עשיתן ותחיין:

מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן. שֶׁבְּגַדְתֶּן בִּי, כִּי הִנֵּה כְּשֶׁצִּוִּיתִי לֹא מֵאַנְתֶּם לַעֲשׂוֹת מִצְוֹתִי, וּבָטַחְתִּי בָכֶן שֶׁתָּמִיתוּ הַיְלָדִים, וְתוֹחַלְתִּי נִכְזְבָה.

מַדּוּעַ וְגוֹ׳ וַתְּחַיֶּיןָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק מַה הוּא הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ, שֶׁעָלָיו הוּא אוֹמֵר מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן, וְאִם שֶׁלֹּא הֵמִיתוּ אֶת הַיְלָדִים, זֶה יִקָּרֵא שְׁלִילַת הַמַּעֲשֶׂה וְהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר מַדּוּעַ לֹא עֲשִׂיתֶן. עוֹד צָרִיךְ לְדַקְדֵּק אָמְרוֹ וַתְּחַיֶּיןָ, וְאִם עַל סִפּוּק הַמָּזוֹן לַיְּלָדִים הוּא אוֹמֵר כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּאָמְרוֹ ״וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדוֹת וְגוֹ׳ וַתְּחַיֶּיןָ״ וְגוֹ׳, אִם לָזֶה נִתְכַּוֵּן מַה מַעֲנֶה בִּלְשׁוֹן הַמְיַלְּדוֹת עַל זֶה, וַהֲרֵי הֵן מוֹרְדוֹת בַּמֶּלֶךְ.