וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים מִ֣י אָנֹ֔כִי כִּ֥י אֵלֵ֖ךְ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְכִ֥י אוֹצִ֛יא אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
מדרש לקח טוב
ד״א לפי שאמר פרעה הרשע מי ה׳, לפיכך סוס ורוכבו רמה בים, מ״י י״ם למפרע. וכן שמו של פרעה הפרע, זה שאמר יתרו כי בדבר אשר זדו עליהם (שמות יח יא) בדבור שאמר מי ה׳ בו נפל, כן יאבדו כל אויביך ה׳, ארורים הם הרשעים שבזמן שהקב״ה נותן להם גדולה מיד מחרפין ומגדפין, פרעה נתגאה ואמר מי ה', ונבוכדנצר אמר ומאן הוא אלה די ישזבינכון מן ידי (דניאל ג טו), סנחריב אמר מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם (ישעיה לו כ), חירם אמר אעלה על במתי עב אדמה לעליון (ישעיה יד יד), לכן יפלו בנופלים (ירמיה ו טו), אבל צדיקים שבישראל כל מה שמתגדלין, ענוה מתוספת להם, אברהם אמר ואנכי עפר ואפר (בראשית יח כז), משה אמר מי אנכי (שמות ג יא), ונחנו מה (שם טז ז), דוד אמר ואנכי תולעת ולא איש (תהלים נב ז), לכך נאמר ואת דכא ושפל רוח (ישעיה נז טו).
מדרש לקח טוב
ר׳ אלעזר המודעי אומר פטרה במאמר, שכיון שאמר לו הקב״ה למשה, והוצא את עמי בני ישראל ממצרים (שמות ג יא), באותה שעה לקח אשתו ובניו להביאם מצרימה, באותה שעה אמר הקב״ה לאהרן, לך לקראת משה המדברה (שם ד כז), כיון שפגעו בהר האלהים נשקו וחבקו, אמר לו, משה אחי, היכן היית כל השנים הללו, אמר לו בארץ מדין, אמר לו מה טף ונשים אלו שעמך, אמר לו, אשתי ושני בניי, אמר לו ולהיכן אתה מוליכן, אמר לו למצרים, אמר לו על שבמצרים אנו מצטערים, ואתה מביא אחרים להכניסם במצרים, באותה שעה אמר לה לכי לבית אביך, ונטלה שני בניה והלכה לה, לכך נאמר אחר שלוחיה.
מדרש לקח טוב
ותקרא שמו משה. משוי היה ראוי לומר, שהרי משה משוי היה, אלא על שם ישראל שהוא משה אותם והוציאם ממצרים, שנאמר והוצא את עמי בני ישראל (שמות ג י), וכתיב ויסע משה את ישראל מים סוף (שם טו כב), לכך נקרא שמו משה שהוא משה אחרים, וכן הנביא אומר ויזכור ימי עולם משה עמו איה המעלם מים וגו׳ (ישעיה סג יא).