שמות ג:יג מפרשים: דגל מחנה אפרים, זרע קודש ואלשיך

ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם. י"ל בזה ע"ד הלצה שירא מהם מחמת שנטבעו במצרים בעמקי הקליפות ובמדת גדלות והתפארות והוא שאמר ואמרו לי דייקא מה שמו היינו שהם יאמרו לי שמו של הקב"ה שיודעים אותו יותר ממני מה אומר אליהם איך אוכל שוב לפתוח פי לדבר אליהם בשמך הגדול לגאול אותם ממעמקים:

ויאמר משה הנה אנכי בא אל בנ"י במדרש שהגאולה הראשונה הי' באנכי ובו ניתנה התוה"ק שפותחת באנכי וגם בגאולה אחרונה כתיב הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא כו' כי אנכי ר"ת "אנא "נפשאי "כתבית "יהבית שכביכול האלקות הוא מאור התוה"ק שאחז"ל המאור שבה מחזירה למוטב והוא המכפה אף כי ע"י התורה מתבטלים הדינים ולכן הגאולה באנכי כי מביא גואל כו' מביא ר"ת "מתן "בסתר "יכפה "אף ועי"ז יהי' הגאולה ב"ב וזה פי' הנה אנכי בא אל בנ"י כי משה הוא מקור התורה בחי' דעת של ישראל כמ"ש בספרים וז"ש הנה אנכי בא אל בנ"י כנ"ל שבתיבת אנכי מרומז תורת דעת ועי"ז הי' הגאולה:

ויאמר משה וכו'. ראוי לשים לב. (א) אל אומרו הנה אנכי בא אל בני ישראל מה צורך או' הנה אנכי בא ולא אמר בבואי אל בני ישראל ואמרו לי מה שמו וכו'. (ב) למה ימנע מלומר מעצמו שם המיוחד כה אמר ה' וידעו שמו ית'. (ג) היתכן שלא ידעו ישראל זקניהם וגדוליהם שמו ית' מסורת מאבותיהם שיצטרכו לשאול מה שמו. (ד) היחוייב שיאמרו לו מה שמו שהוצרך לומר מה אומר אליהם. (ה) מה השיב לו הוא ית' שיאמר להם אהיה ולא אמר שם ה' כמאמרו אחרי כן ה' אלהי אבותיהם. (ו) אומרו אח"כ ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני למה חזר מהקודם ואם היא כמז"ל (שם פ' ג') שמתחלה אמר אהיה בגלות זה אשר אהיה בגלות אחרת ואח"כ שלא לבשרם גלות אחרת מעתה חזר בו. מעיקרא מאי סבר ואם מתחלה כיון אני מודיע לך אהיה בגלות זה ואהיה בגלות אחרת אך לישראל לא תאמר רק אהיה שלחני למה הפסיק בו ויאמר באמצע. (ז) אומרו ויאמר עוד אלהים אל משה מה ענין אומרו עוד. (ח) אומרו כה תאמר אל בני ישראל ה' אלהי אבותיכם וכו'. איך חוזר בו מהקודם זה שלש רגלים תחלה אמר אהיה אשר אהיה ואח"כ אמר אהיה שלחני ואח"כ אמר ה' שלחני ואם הוא שיאמר זה וזה לא מצינו שאמר להם משה שם אהיה כלל ואיך יתכן יעבור ציוויו ית':