וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לָ֚מָּה מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן תַּפְרִ֥יעוּ אֶת־הָעָ֖ם מִמַּֽעֲשָׂ֑יו לְכ֖וּ לְסִבְלֹתֵיכֶֽם׃
רש"י
תפריעו את העם ממעשיו. תַּבְדִּילוּ וְתַרְחִיקוּ אוֹתָם מִמְּלַאכְתָּם, שֶׁשּׁוֹמְעִין לָכֶם וּסְבוּרִים לָנוּחַ מִן הַמְּלָאכָה; וְכֵן "פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבֹר בּוֹ" (משלי ד') – רַחֲקֵהוּ, וְכֵן "וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי" (שם א'), "כִּי פָרֻעַ הוּא" (שמות ל"ב) – נִרְחָק וְנִתְעָב:
אלשיך
ויאמר אלהם וכו'. ראוי לשים לב למה בפסוק זה אומר מלך מצרים. ובפסוק שאחריו אומר ויאמר פרעה עם שהכל אחד:
אלשיך
ועוד למה חוזר ואו' ויאמר פעם שנית בתוך דבריו: ועוד למה בפסוק זה אומר תפריעו את העם ממעשיו. ובפסוק שאחריו אומר והשבתם אותם מסבלותם ולא נאמר ממעשיו. ועוד אומר הן רבים עתה מה יתן ומה יוסף היותם רבים אצל ההשבתה מסבלותם. וגם אומרו עתה לבלי צורך: