וְעַתָּה֙ לְכ֣וּ עִבְד֔וּ וְתֶ֖בֶן לֹא־יִנָּתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְתֹ֥כֶן לְבֵנִ֖ים תִּתֵּֽנּוּ׃
רש"י
ותכן לבנים. חֶשְׁבּוֹן הַלְּבֵנִים; וְכֵן "אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן" (מלכים ב י"ב) – הַמָּנוּי, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן "וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ אֶת הַכֶּסֶף":
ברכת אשר
רש"י ד"ה ותכן לבנים, ...וכן "את הכסף המתכן" (מלכים ב' יב, יב) וכו'. לכאורה הרי זו חזרה על הנאמר למעלה (בפסוק ח) ד"ה מתכנת. (פ' שמות תשנ"ו) וראה "הבנת המקרא" לר' וולף היידנהיים (לפסוק ח) שיש הבדל בין לשון "מתכנת" שבפסוק ח, ובין לשון "תכן" שכאן - המלה "מתכנת" היא שם תואר לענין המתואר בחשבון (במדה או במשקל או במנין ידוע - סכום החשבון). ו"תכן" הוא שם המושג "חשבון" ונאמר על חשבון בלתי מסוים. לכן בפסוק ח פירש רש"י - "מתכנת - סכום חשבון הלבנים", וכאן פירש - "ותכן לבנים - חשבון הלבנים".