שמות ה:כא מפרשים: מדרש לקח טוב, ברכת אשר, חזקוני ואבן עזרא

פס'. ולמה העליתנו ממצרים. תחלתם בתרעומת היתה שנאמר (שמות ה) ירא ה' עליכם וישפט. ומאז ועד עתה מנוחה לא מצינו. לא מקום זרע. ועל כל זאת ומים אין לשתות דבר שהוא צריך לו גדול וקטן וצורך אדם ובהמה ואין חיות בלא מים. ולא היה לכם לבקש רחמים עלינו שכיון שמתה מרים נסתלקה הבאר:

הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים. ומה אמרו לו במצרים, ירא ה' עליכם וישפוט (שמות ה כא), תחלה היינו מצטערין במצרים על שעבוד מצרים, ובאת מיתת אחינו בשלשת ימי אפלה, והיתה קשה עלינו יותר משיעבודן במצרים, ועתה מתתנו במדבר הזה קשה עלינו ממיתת אחינו במצרים, שהם נקברו, ובמדבר הזה מי קוברינו.

"...לתת חרב בידם" וגו'. ראה רמב"ן לעיל (א, י) שכתב: "הבה נתחכמה לו" - לא ראה פרעה וחכמי יועציו להכותם בחרב, כי תהיה בגידה גדולה להכות חנם העם אשר באו בארץ במצות המלך הראשון. וגם עם הארץ לא יתנו רשות למלך לעשות חמס כזה, כי עמהם הוא מתייעץ, ואף כי בני ישראל עם רב ועצום ויעשו עמהם מלחמה גדולה. אבל אמר שיעשו דרך חכמה שלא ירגישו ישראל כי באיבה יעשו בהם, ולכך הטיל בהם מס, כי דרך הגרים בארץ להעלות מס למלך... ואחרי כן צוה בסתר למילדות להרוג הזכרים על האבנים, ואפילו היולדות עצמן לא ידעו בהם. ואחרי כן צוה לכל עמו "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו"... וזה טעם מאמר האומרים למשה רבנו "אשר הבאשתם את ריחנו לתת חרב בידם" (להלן ה, כא), כי עתה יוסיפו בשנאתם אותנו, וימצאו טענה כי אנחנו מורדים במלכות ויהרגו אותנו בחרב לעיני הכל, לא יצטרכו עוד לעשות במרמה. (פ' שמות תשנ"ב)