וְיָדְע֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בִּנְטֹתִ֥י אֶת־יָדִ֖י עַל־מִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֥י אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִתּוֹכָֽם׃
אבי עזר
יש חילוק בין וידעו. תוכן דברי הרב בכל מקום שנאמר וידעו בציר"י היו"ד הוא יו"ד העתיד ויו"ד השורש נבלע בצירי. והוי"ו הוא וי"ו המוסיף:
ברכת אשר
"וידעו מצרים... על מצרים". אין כאן משום חזרה יתירה על התיבה "מצרים", כלומר אי־אפשר היה לומר: "וידעו מצרים... בנטותי את ידי עליהם", שהרי "מצרים" הראשון מוסב על העם, ואילו השני - על הארץ. (פ' וארא תשנ"ב)
אבן עזרא
וידעו. כבר הזכיר ר' יהודה המדקדק הראשון ההפרש שיש בין וְיָדְעו ובין וְיֵדְעו, כי הקמץ בקמץ גדול הוא פועל עבר כמו שׁׂמְעו והוי"ו השיבו לעתיד כמשפט, והקמוץ בקמץ קטן, והיו"ד סימן לעתיד כמו וְיִשְׁמְרו, והנח הנעלם בין היו"ד והדלת תחת היו"ד שהוא שרש, והנה הזכיר למה הביא המכות על המצריים, כדי שיודע שמו הנכבד בעולם: