שמות ז:יד מפרשים: רש"י, אלשיך, אבן עזרא ורשב"ם

כבד. תַּרְגוּמוֹ יַקִּיר וְלֹא אִתְיַקַּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר, כְּמוֹ "כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר" (שמות י"ח):

ויאמר ה' אל משה כבד לב כו'. הנה ידענו מרז"ל הפרש שבין צדיקים לרשעים כי הרשעים הם ברשות לבם. הפך הצדיקי' שלבם ברשות' וזה יאמר. הנה כבד לבו של פרעה. וע"כ גם יראה מופתים עצומים מאן לבו הנז' לשלח כלומר ואל תתמה כי הוא ברשות לבו: או יאמר אל תחוש פן יקרך כבתחלה שמאז דברת אל פרעה בשמי הרע לעם הזה. כי דע אינה כי גם שכבד לב פרעה כל רשעו אינו רק שימאן לשלח העם אך לא ישעבדם עוד:

ויאמר. כבד. פועל עבר כמו כי זָקֵן יצחק (ברא' כז א) לו חָפֵץ ד' (שופ' יג) כאשר אָהֵב (ברא' כז ט), והיה קמץ קטן תחת מ"ם מֵאֵן שהוא שרש, שלא ידגש האל"ף ההוא אחריו כמו חרף נפשו (שופ' ה יח):