שמות ז:כט מפרשים: רש"י, ברטנורא, בכור שור וחזקוני

ובכה ובעמך. בְּתוֹךְ מְעֵיהֶם נִכְנָסִין וּמְקַרְקְרִין (סוטה י"א):

ובכה ובעמך אף בתוך מעיהם נכנסין ומקרקרין פי' מדאחר שכתו' ועלו ובאו בביתך לא היה צריך לכתוב עוד ובכה ובעמך אלא לאשמעינן שבתוך מעיהן נכנסין וכו'. ואחרים אומרים דיליף ליה מדכתיב ובכה בה"א מלא ולא ידעתי היאך רואהו בשביל זה. ומהר"ר כתב צריך לישב מה טעם בבתים הקדים בתי עבדיו לבתי עמו ובגופותם הקדים עמו לעבדיו. ונראה דבתי עבדיו היו סמוכין לביתו ואח"כ בתי עמו ולכך מנה דרך ביאתן שהקדימו ביאתן לביתו מפני שהקדים בעבודה תחלה ואח"כ הלכו לבתי עבדיו ואח"כ לבתי עמו. אבל בגופותם לפעמים היו רחוקים ממנו ולא היו אצלו אבל עמו שהם יועציו ושריו היו אצלו תמיד. ועוד שהם היו בעצה עמו כדכתיב ויאמר אל עמו:

ובכה ובעמך. כלו' אפי' על גופיכם יעלו לכן לא אמר פרעה לחרטומים להעביר הצפרדע כי דרך חרטומים שעושין עשרה או עשרים צפרדע ומעבירים אותם אבל כולי האי להעביר הצפרדע שמילאו כל הארץ היה ידע שלא יוכלו לעשות ולכך בא לו אצל משה ומיהו לא בחנו עד הכנים שמאת הק' היתה מה שהיה משה עושה מיהו ידע כי החרטומים לא יוכלו למהר כמו משה הגה"ה: