דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים נֵלֵ֖ךְ בַּמִּדְבָּ֑ר וְזָבַ֙חְנוּ֙ לַֽיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ כַּאֲשֶׁ֖ר יֹאמַ֥ר אֵלֵֽינוּ׃
מדרש לקח טוב
וזה לך האות. האות עד זמן, שנא׳ למחר יהיה האות הזה (שמות ח כג), מה אות בי אעלה בית ה׳ (ישעיה לח כב), שאל לך אות וגו׳ הנה העלמה הרה (שם יא ויב), כל אות לזמן הוא, ואינו אלא למי שמדבר אליו ולא לאדם אחר, המופת לאלתר הוא, שנאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן (שמות ז ט), והוא לאלתר, ואם תאמר מה אות היה זה פירושו להודיע כי הוא המדבר אליו ואין אלוה ואין צור זולתי אלהינו, וכשתבא אל ההר הזה יהיה קרוב אליך, כענין שנאמר כה׳ אלהינו בכל קראנו אליו (דברים ד ז), וגם שהגיד לו על העתיד, דכתיב וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל (שמות כד ד).
חזקוני
דרך שלשת ימים נלך במדבר שכן ביום השני חנו בתחלת המדבר כדכתיב ויסעו מסוכות ויחנו באיתם בקצה המדבר, פירוש בתחלת המדבר.