כִּ֤י עַתָּה֙ שָׁלַ֣חְתִּי אֶת־יָדִ֔י וָאַ֥ךְ אוֹתְךָ֛ וְאֶֽת־עַמְּךָ֖ בַּדָּ֑בֶר וַתִּכָּחֵ֖ד מִן־הָאָֽרֶץ׃
רש"י
כי עתה שלחתי את ידי וגו'. כִּי אִלּוּ רָצִיתִי, כְּשֶׁהָיְתָה יָדִי בְמִקְנְךָ שֶׁהִכִּיתִים בַּדֶּבֶר, שְׁלַחְתִּיהָ וְהִכֵּיתִי אותך ואת עמך עִם הַבְּהֵמוֹת, ותכחד מן הארץ, אֲבָל בעבור זאת העמדתיך וגו':
אבן עזרא
ואךְ. חסר נו"ן כמו "ואט אליו אוכיל" (הושע יא ד) שניהם שוים, ושרשם נטה נכה:
רשב"ם
כי עתה - כשהיה הדבר של בהמות היתה דעתי לשלוח יד, כמו כן: בך ובעמך למות בדבר, והיית נכחד מן הארץ.