שמות ט:ל מפרשים: אדרת אליהו (ר' יוסף חיים), ספורנו, רש"י ובכור שור

ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני ה' אלהים. הנה רש"י זל פי' טרם לא תיראון עדיין לא תיראון ע"ש. ולכאורה צריך להבין מהיכן ידע מרע"ה שלא דיבר באמת ורוצה לחזור אח"ך מדבריו ואם בשביל שראה במכת הצפרדעים שאמר שרוצה לשלחם ואח"כ חזר בו הנה במכה זו יש הפרש גדול דכאן נכנע הרבה שאמר ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים וכו' ולא מצינו שנכנע פרעה במכה כמו זאת הפעם א"כ יתכן שעתה יקיים דברו ולא יחזור בו ומהיכן נגלה למרע"ה שרוצה לחזור בו ואם נאמר שנגלה לו בנבואה א"כ במכת הצפרדעים ג"כ היה נגלה לו שרוצה לחזור בו ולמה לא א"ל שם ג"כ כדברים האלה בעת שיצא להעתיר בעדו. ויובן בס"ד לפרש ע"ד שכ' הרב רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל על פסוק ועתה שלח העז כי רצונו ית' להשאיר סוסים בשביל מכת הים ע"ש ואם כן השתא אפשר שמזה הבין מרע"ה שפרעה יחזור אח"ך להקשות לבו שידע מזה הצווי שיש על פרעה מכה אחרת ואם הוא שב באמת ואמר חטאתי הפעם ולא יבעוט אח"ך למה תבא עליו מכה אחרת אלא ודאי שסופו לבעוט עוד ולכן שפיר א"ל כאן ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני ה' אלהים כלומ' עדיין לא תיראון באמת שסופכם לחזור ולבעוט ולכן א"ל כצאתי את העיר אפרוש כפי אל ה' וכו' ולא בשביל שאני חושב שיהיה הצלה גמורה עתה בזאת הפעם אלא אני פורש כפי לבטל המכה למען תדע כי לה' הארץ:

הַקּוֹלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַה' הָאָרֶץ. כָּל זֶה יִהְיֶה יַחְדָּיו כְּמוֹ רֶגַע, שֶׁלֹּא כְּמִנְהַג הַטֶּבַע, וְזֶה לְמַעַן תֵּדַע, לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁאֶחְשֹׁב שֶׁכְּבָר שַׁבְתֶּם בִּתְשׁוּבָה, כִּי אָמְנָם.

טרם תיראון. עֲדַיִן לֹא תִירְאוּן; וְכֵן כָּל טֶרֶם שֶׁבַּמִּקְרָא "עֲדַיִן לֹא" הוּא, וְאֵינוֹ לְשׁוֹן קֹדֶם, "טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ" (בראשית י"ט) – עַד לָא שְׁכִיבוּ, "טֶרֶם יִצְמָח" (שם ב') – עַד לָא צְמַח. אַף זֶה כֵן הוּא – יָדַעְתִּי כִּי עֲדַיִן אֵינְכֶם יְרֵאִים, וּמִשֶּׁתִּהְיֶה הָרְוָחָה תַעַמְדוּ בְּקִלְקוּלְכֶם: