דַּבֶּר־נָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיִשְׁאֲל֞וּ אִ֣ישׁ ׀ מֵאֵ֣ת רֵעֵ֗הוּ וְאִשָּׁה֙ מֵאֵ֣ת רְעוּתָ֔הּ כְּלֵי־כֶ֖סֶף וּכְלֵ֥י זָהָֽב׃
רש"י
דבר נא. אֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ הַזְהִירֵם עַל כָּךְ, שֶׁלֹּא יֹאמַר אוֹתוֹ צַדִּיק אַבְרָהָם "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אוֹתָם" (בראשית ט"ו), קִיֵּם בָּהֶם, "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (שם), לֹא קִיֵּם בָּהֶם:
דברי דוד
דבר נא אין נא אלא לשון בקשה. יש לדקדק מה צריך בקשה ליטול ממון. שנית למה תלאו באמירת אותו צדיק תיפוק ליה שצריך שיהיה כן אפילו בלא אמירתו ונ"ל דבאמת היה להם בלא זה השאלה ממון בביזת הים, הלא יאמר נא ישראל למה לנו הטורח להוליך מכאן הלא די לנו בביזת הים, ע"כ אמר לשון בקשה כדי שלא יאמר הצדיק, כי לא נגלה לו עדיין מביזת הים: