וְחִזַּקְתִּ֣י אֶת־לֵב־פַּרְעֹה֮ וְרָדַ֣ף אַחֲרֵיהֶם֒ וְאִכָּבְדָ֤ה בְּפַרְעֹה֙ וּבְכָל־חֵיל֔וֹ וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֖יִם כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵֽן׃
רש"י
ואכבדה בפרעה. כְּשֶׁהַקָּבָּ"ה מִתְנַקֵּם בָּרְשָׁעִים שְׁמוֹ מִתְגַּדֵּל וּמִתְכַּבֵּד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ וְגוֹ'" וְאַחַר כָּךְ "וְהִתְגַדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי וְגוֹ'" (יחזקאל ל"ח), וְאוֹמֵר "שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת", וְאַחַר כָּךְ "נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים" (תהלים ע"ו), וְאוֹמֵר "נוֹדַע ה' מִשְׁפָּט עָשָׂה" (שם ט'):
דברי דוד
אכבדה בפרעה, כשהקב"ה מתנקם ברשעים כו'. ובפרשת שמיני בפסוק בקרובי אקדש כתב רש"י כשהקב"ה עושה דין בצדיקים מתירא כו'. עפ"ז פירשתי מדרש והארץ היתה תהו ובהו זו מעשיהם של רשעים ויאמר אלהים יהי אור זו מעשיהם של צדיקים, אבל, איני יודע באיזה מהם חפץ ממ"ש וירא אלהים את האור כי טוב הרי במעשיהם של צדיקים הוא חפץ. ותמהו רבים על זה. ולפי מה שזכרתי אתא שפיר דמאחר שהשי"ת מקודש גם ממעשה רשעים מכח שעושה דין בהם הו"א שחפץ בזה ח"ו:
בכור שור
ורדף אחריהם. שיצא לקראתם למלחמה וכשינוסו ירדפם ולא יניחם לחזור והרי הפשיעה עליו ועל עמו שלא הניחם לחזור ולהשיב להם מה ששאלו מהם: