שמות יד:ט מפרשים: ברכת אשר, אבן עזרא, ספורנו והעמק דבר

"וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם... ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם". התיאור קצת תמוה - קודם השיגום המצרים ואחר כך הקריב פרעה (והרי הוא היה אמור להיות ראשון המשיגים, ראה למעלה פסוק ו ד"ה ואת עמו לקח עמו), ועדיין מצרים נוסע - לשון הווה - אחריהם, אף כי כבר השיגום. ועוד: כלום לא הרגישו בני ישראל במצרים הרודפים לפני שפרעה הקריב? (פ' בשלח תשנ"ז) על לשון "וישיגו" העיר ר' שמואל עמנואל שי', שמשמעות המלה קצת שונה מהמקובל היום. וראיה לכך היא שבמרדף של לבן אחרי יעקב כתוב: "וישג לבן את יעקב" (בראשית לא, כה), אף־על־פי שעמדו בשני הרים נפרדים. וכך מפורשת מלת "וישיגו" ב"דעת מקרא": הגיעו כדי תחום ראיה או כדי מטחוי קשת. וראה באורו של "העמק דבר" על אתר.

וירדפו. מנהג הלשון לומר ככה, כמו וכל העם רואים וגו' וירא העם וינועו (למטה כ טו) והטעם כאשר ראו כן נעו ועמדו מרחוק, וככה כתוב וירדוף אחרי בני ישראל (למעלה פ' ה), והנה טעם וירדפו, כאשר רדפו אחריהם השיגם שהיו חונים על הים:

וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם. אַחֲרֵי הַיּוֹצְאִים בְּיָד רָמָה.