הֲלֹא־זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁר֩ דִּבַּ֨רְנוּ אֵלֶ֤יךָ בְמִצְרַ֙יִם֙ לֵאמֹ֔ר חֲדַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ וְנַֽעַבְדָ֣ה אֶת־מִצְרָ֑יִם כִּ֣י ט֥וֹב לָ֙נוּ֙ עֲבֹ֣ד אֶת־מִצְרַ֔יִם מִמֻּתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּֽר׃
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
כי טוב לנו עבוד את מצרים. יובן בס"ד דקדוק תיבת לנו שלא אמרו כי טוב עבוד את מצרים ויובן כי ידוע שקושי השעבוד היה פ"ו שנים דוקא כמנין שנות מרים והנה לנ"ו גי' פ"ו והכוונה לומר לא מבעייא שאר הימים שלא היה בהם קושי השעבוד טובים הם אצלינו אלא גם בפ"ו שנים שהם גי' לנ"ו טובים מזה הזמן שהם מתים במדבר וזהו כי טוב לנ"ו וכו':
רש"י
אשר דברנו אליך בארץ מצרים. וְהֵיכָן דִּבְּרוּ? "יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט" (שמות ה') (מכילתא):
דברי דוד
אשר דברנו אליך במצרים, והיכן דברו ירא ה' עליכם. פירוש שאותו הדבור נתחזק עכשיו ובכללו היה חדל ממנו שזה היו אומרים עכשיו: