שמות יד:כה מפרשים: מאור ושמש, זרע קודש, בן איש חי ושפתי כהן

ויסר את אופן מרכבותיו וינהגהו בכבידות כו' יש לדקדק מפני מה לא נאמר אופני מרכבותיו ונראה לפרש דאיתא בכתבי האר"י ז"ל שפרעה היה לו אחיזה בשתי אותיות מ"י של שם אלהים וז"ש מי ה' אשר אשמע בקולו ועי"ז נתגלגל הדבר שירדו אבותינו למצרים מפני שהיה לו אחיזה במדה"ד והנה יש ה' גבורות כידוע והם ה' שמות אלקי' וה' שמות עולה ת"ל וזהו מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה יצאו כל צבאות ה' כו' רומז שאחר הת"ל שנה דהיינו אחר שנמתקו הגבורות העולה ת"ל יצא כל צבאות ה' מארץ מצרים והנה שם אלוקי' הגם שהוא שם הדין וגבורה מ"מ הוא קדוש ונורא שרומז שהוא אלהי עולם אלהי האלהים ובעל היכולת ואשר לו כח והממשלה וכשנמתקין הגבורות בדרך שיתבאר דהיינו שמחסרין א' ממנין ת"ל ונשאר תכ ט אז הוא המתקה וכשמחסרין עוד א' ונשאר תכ"ח כמנין חת"ך אז הגבורות נמתקין ביותר שגם הגבורות מסכימין עם החסדים להטוב עם ישראל כי שם זה הוא שם של רחמים החותך חיים לכל חי ויוצא מפסוק "פותח "את "ידך מס"ת שלו והנה כשהגיע העת לגאול אבותינו ממצרים הוצרך להמתיק הגבורות כ"כ עד שיחסיר מת"ל הגבורות כנ"ל כ"כ עד שישאר חת"ך וזהו פי' הזוהר ויסר את אופן מרכבותיו מאי אופן מרכבותיו מרכבותיו דפרעה ומאן איהו אופן דילהון ההוא ממנא דשליט עליהו ע"כ דהנה אפ"ן בגימ' קל"א כמנין סמא"ל וזה מודה על הדין וזה היה שרו של פרעה ולזה היה לו אחיזה ב"ב אותיות הנ"ל של שם הדין וזשה' ויסר את אופן מרכבותיו דהיינו שהסיר שר של מצרים כמוזכר בזוהר הקדוש היינו שהסיר הס"ם ונמתקו הגבורות וזה שאמר הפסוק וינהגהו בכבידות דהיינו של אחר המתקה נשאר תכ"ח כמנין "בכבדת בגימ' חתך שחתך חייהם של מצרים והחסד והרחמים היה על כנ"י

ויאמר מצרים אנוסה מפני ב"י כי ה' נלחם להם במצרים. להבין היל"ל כי ה' נלחם ולא יותר כיון שהמצרים אמרו זה ועיין רש"י ונ"ל דהנה עיקר אחיזת אוה"ע בישראל הוא כי האומות הם כוחות הס"א משבע תועבות וכל אומה יש לה טבע ומדה רעה מכוחות הס"א וכ"ז שישראל אין מכריחין מדותיהם לשבור בעצמם היצה"ר המפתה אותם למדות רעות טבע אוה"ע ויצה"ר אוחז בהם ח"ו אז עי"ז אוחזין גם האומות בהם ומשעבדן בהם אבל כשישראל שוברים בנפשם ומדותיהם כל כוחות הס"א וכוחות האומות וטבעם בהם בישראל אז ממילא נשברין האומות רק באמת האדם אינו יכול בעצמו לשבור כוחות היצה"ר שבו לולא הקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו והנה המצרים הבינו זה ואמרו כי ה' נלחם להם במצרים פי' במצרים שלהם של ישראל פי' כח הס"א של מצרים ומדות רעות של מצרים שהי' בישראל כבר הקב"ה נלחם בכח היצה"ר הזה ישברוהו ולכן אמרו המצריים אנוסה מפני ישראל כיון שה' נלחם להם במצרים שלהם ובהם וז"ש ה' ילחם לכם פי' בכח הס"א שבהם שבכם ועי"ז תראו את ישועת ה' שכשאשר ראיתם את המצרים היום לא תוסיפון לראותם עוד עד עולם וע"ד שכתבנו ג"כ בפ' בא שמצרים מרמז על כח היצה"ר כי מצרים אותיות בין יצר בין ב' ממי"ן רק כ"ז אם האדם מתאמץ נגדו להלחם עמו אז הקב"ה עוזרו כנ"ל וז"ש ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך כו' כי התאוות באים מהדם ורתיחתו כמ"ש כ"פ בענין ויקרא אלף זעירא וז"ש ואראך מתגולל ומתבוסס בדמיך פי' בדם התאוות שלך איך אתה מתגולל בהם ובתחבולו' תעשה לך מלחמה לשבר ולבטל התאוות הבאים מרתיחת הדם ועי"ז הגם שאין בכחך לשברם לגמרי עכ"ז ואומר לך בדמיך חי' אדרבא יהא לך ברתיחות הדם סיוע לעבודתו ית"ש בחמימות והתלהבות לעבודתו ית"ש ולתורתו ודם נעכר ונעשה חלב שהדם הוא בבחי' גבורה ותתהפך לחסד ולכן ר"ת "לך "בדמיך "חיי חלב שדם נעכר ונעשה חלב והגבורות נמתקות וענין קי"ס מורה ג"כ על זה שעזרם ית"ש לשבור בקרבם ולקרוע כח היצה"ר והשטן שבהם בכח השם קרע שטן ועי"ז נקראו לפניהם כל כוחות הס"א המים הזידונים תמו נכרתו מהם ועי"ז גם מי הים הגשמי נקרעו שיוכלו לעבור עליהם ולא ירעו להם רק אך טוב לישראל ב"ב אמן:

ויאסור את רכבו ואת עמו לקח עמו נ"ל בס"ד דידוע שר מצרים היה שמו מצרים וכמ"ש רז"ל ע"פ מצרים מת על שפת הים גם כתבתי לעיל דהשר ששמו מצרים רמוז במלוי שם פרעה פ"ה רי"ש עי"ן ה"ה מספר מצרים נמצא פרעה רוכב על השר שלו כי אותיות הפשוט רוכבים על המלוי וז"ש ויאסור את רכבו שקשר עמו את השר שהוא רוכב עליו לעזרו ועי"כ ואת עמו שהם מצרים הנקראים על שם השר לקח עמו שבכח השר שלו גבר עליהם לפתותם ולהכריחם שילכו עמו להלחם בישראל או יובן וייאסור את ר"ך בו שהיה מדבר בלשון רכה ותחנונים ובזה את עמו לקח עמו:

ויסר את אפן מרכבתיו. מִכֹּחַ הָאֵשׁ נִשְׂרְפוּ הַגַּלְגַּלִּים, וְהַמֶּרְכָּבוֹת נִגְרָרוֹת, וְהַיּוֹשְׁבִים בָּהֶם נָעִים וְאֵבָרֵיהֶן מִתְפָּרְקִין (מכילתא):