וְאֵ֖ת שְׁנֵ֣י בָנֶ֑יהָ אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נָכְרִיָּֽה׃
מגלה עמוקות
שם האחד גרשם כי אמר גר היתי בארץ נכרי'. לא אמר גר כאן רק גר שם לפי דברי המדרש שהיה מלך בארץ כוש ונעשה שם עמו הרבה ניסים וניצול שם מכשפו של בלעם ויונוס ויומברוס בניו וע"ז אמר וזה לך האות כי אנכי שלחתיך לארץ אחרת כוש שנרמז בנו' ר"ת (תהלים עו) ושם שבר רשפי קשת קליפה שניה של ארבע קליפות מבוארין בפסוק (בראשית י) ובני חם כוש מצרים פוט כנען כמו שאמר פרעה לבני ישראל נבוכים הם בארץ סג"ר עליהם המדבר סג"ר בגימטריא ח"ם ה"וא א"בי כ"נען וד' קליפות אלו באין מקין לכן בראשי תיבות שלהם מ"צרים פ"וט כ"וש כ"נען בגימטריא קי"ן פ"רעה מ"לך מ"צרים בראשי אתוון גם כן הכי כוי וס"ת משט"ן בגימטריא מ"טה מ"שה שהוא היה מטה הזה תקח בידך לעשות בו את האותות ובן הראשון של משה שהיה השם לאשתו שהיתה בת יתרו שהוא קין כד"א (שופטים ד) חבר הקני נפרד מקין והיא היתה באמנה אתו תאומה יתירה של הבל שעליה ם קין בשד"ה והרג להבל עליה עתה בסיבוב שני דה בחיקו של קין והשיב האבידה לבעליו לכן קראה לבנה הראשון ג"ר שם רזא עלאה שם בסיבוב ראשון נפלין בתרין חולקין ג"ר בגי' קי"ן והב"ל:
אלשיך
ואת שני בניה וכו'. לבל יאמר איש איך יחזיק לך טובה כי תביא לפניו אשה מדינית ואולי לבו בל עמה כי טוב לו אחרת. יקח לו מזרע ישראל. לז"א ואת שני בניה כנודע כי הנה האשה מוצאת חן בעיני אישה ע"י בניה. וז"א בניה ולא בניו ועדיין אפשר שעכ"ז לא יאהבנה להיותה בת יתרו. על כן להורות כי לא יגעל בה להיותה בתו כ"א יחשיבנה. אמר טעם שמות בניה והוא בהזכיר מאמרם ז"ל כי אומרו גר הייתי הוא הודאה לה' שמצא אשה מצא טוב מנוחה ואכסניא טובה. והנה את השני קרא אליעזר על כי אלקי אבי בעזרי ויצילני וכו'. והן אמת כי מהראוי היה שיתהפך הענין כי את הראשון יקרא אליעזר על מה שהצילו מאז מחרב פרעה שהיה קודם. ואת השני גרשום על מה שאחר הנצלו מחרב פרעה היה גר בארץ נכריה. אך זה היה הרואה כי גדלה מאוד ההטבה אשר הטיב עמו כ"כ לתת חנו בעיני יתרו. מאשר הצילו מחרב פרעה שע"כ הקדים הענין ההוא כי על דחביב ליה אקדמיה. וז"א אשר שם האחד וכו'. לאמר ראו עתה כי טוב אני בעיניו למצוא חן. כי הנה את שם הראשון קרא על שם האכסניא ואת השני על שם ההצלה מחרב פרעה שהוא ההצלה ממות וגם קדומה לאכסניא ולתת לו אשה. אך אין זה כ"א שחביבה עליו אכסניותי שעל כן הקדים עניינה. או יאמר הנה שם האחד קרא גרשום להחזיק לי טובה כי טוב אני בעיניו. ושמא תאמרו הנה אח"כ קרא את הב' אליעזר על שעזרו ה' כי הלא הדעת נוטה שכיון כי אחר לידת גרשם עזרו ה' ממי שהוא מיצר לו ומי היה אצלו אלא אתה ומי יודע אם עליך אמר שעזרו ה' מצרה שהיית מיצר לו לזה אמר מה שאת שם השני קרא אליעזר. לא על מה שהיה אחרי כן ולא על שעזרו נגדי. כ"א שהצילו מחרב פרעה. ולא נאמר כי אמר אלהי אבי בעזרי כאומרו כי אמר גר הייתי וכו' כ"א אלהי אבי כו' יהיה כי בעת ששם שמו אליעזר לא אמר הדבר בפי' ויצלני מחרב פרעה פן יתפש מחמת המלך כי פרעה היה מושל במדין. וע"כ לא ערב אל אל לבו לדברו וזהו שלא אמר כי אמר כי לא היה רק בלבו ויצדק בזה מה שלא נזכר במקומו לידת אליעזר. ולא טעם שמו כי קרוב היה הדבר ויירא מלפרסם ענין בריחתו מפרעה עד כה:
אלשיך
והנה ארז"ל (במדבר רבה פ' י"ט) על אומרו האחד ולא אמר השני שמצאו משה להקב"ה אומר אליעזר בני אומר פרה בת שתים כו' א"ל אתה אומר הלכה משמו של ב"ו. א"ל הקב"ה עתיד צדיק א' לעמוד בעולמי ועתיד לפתוח בפרשת פרה תחלה אמר לפניו יה"ר שיצא מחלצי. א"ל חייך שיצא מחלציך הה"ד ושם האחד ושם המיוחד ע"כ: